תחומי מחקר: הפרשנות ההומרית הקדומה, יהדות הלניסטית, מאגיה, החוק הרומי וספרות חז"ל, פולמוסים בעת העתיקה, מדרש, יהודים ונוצרים באימפריה הסאסנית, ספרות סורית.
תחומי מחקר: הפרשנות ההומרית הקדומה, יהדות הלניסטית, מאגיה, החוק הרומי וספרות חז"ל, פולמוסים בעת העתיקה, מדרש, יהודים ונוצרים באימפריה הסאסנית, ספרות סורית.
תחומי מחקר: תחביר הלשון היוונית והרומית; מסורת מבנים פורמאליים ומוטיבים של מקורות ספרותיים וטכניים תרגומים וחיי המשך של אפלטון, אריסטו וגאלינוס; תורת פעולות הדיבור; ניתוח השיח; ייצוגי הבעה
אחראית על רכישת ספרים בתחום הלימודים הקלאסיים לספריה, ותשמח לסייע בכל הקשור לספריה ולכלים שהיא מעמידה לעוסקים בתחום הלימודים הקלאסיים. כן ניתן להמליץ בפניה על ספרים שכדאי לרכוש.
אחראית על רכישת ספרים בתחום הלימודים הקלאסיים לספריה, ותשמח לסייע בכל הקשור לספריה ולכלים שהיא מעמידה לעוסקים בתחום הלימודים הקלאסיים. כן ניתן להמליץ בפניה על ספרים שכדאי לרכוש.
התחומים העיקריים שבהם אני יכול לציין התקדמות בלימודי הם תולדות ההיסטוריוגראפיה ובעיקר הביוגראפיה היוונית והרומית, ההיסטוריה התרבותית של המחצית המזרחית של האימפריה הרומית ובעיקר של ארץ-ישראל, ותקופת אוגוסטוס.
דרך מפעל תרגומיה הנרחב ומחקרה החשוב פרופ' גילולה תורמת הן לשיח בתוך הקהילה האקדמית והן בקידום התרבות הקלאסית וחשיפתן של יצירות מופת יווניות ורומיות לקהלים רחבים בישראל.
פרופ' רעננה מרידור הינה מאושיות לימוד וחקר השפה היוונית והתרבות הקאלסית בארץ-ישראל. פרופ' מרידור פרסמה רבות על אודות הספרות היוונית. ספרה, יוונית למתחילים', הוא אבן-יסוד לתלמידים מכל דיסציפלינה המעוניינים להתוודע לעושרה וליפיה של השפה היוונית.
תחומי מחקר: המורשת הקלאסית בתקופת הרנסנס, הנאופלטוניזם בתקופת הרנסנס, ספרות ה"אקסמפלום" בימי הבניים והשוואתו למדרש העברי., הוצאה לאור של כתבי יד לטיניים המכילים אקסמפלה.
פרופ' חנה רוזן נחשבת כסמכות בבלשנות לטינית, אשר פרסומיה החדשניים והמגוונים עיצבו את כיוונו של המחקר הפילולוגי והבלשני הלטיני בן-זמננו. מומחיותה בקלטולוגיה וטכניקות תרגום הופכת את עבודתה למהותית בקרב קהילת הבלשנות הרחבה.
התחומים העיקריים שבהם אני יכול לציין התקדמות בלימודי הם תולדות ההיסטוריוגראפיה ובעיקר הביוגראפיה היוונית והרומית, ההיסטוריה התרבותית של המחצית המזרחית של האימפריה הרומית ובעיקר של ארץ-ישראל, ותקופת אוגוסטוס.
דרך מפעל תרגומיה הנרחב ומחקרה החשוב פרופ' גילולה תורמת הן לשיח בתוך הקהילה האקדמית והן בקידום התרבות הקלאסית וחשיפתן של יצירות מופת יווניות ורומיות לקהלים רחבים בישראל.
תרומתה המחקרית הבולטת של פרופ' חנה כותן ניכרת בשני תחומים: אפיגרפיה ופפירולוגיה של ארץ ישראל וסביבתה. בתחום האפיגרפיה, היא עומדת בראש מפעל הכתובות העתיקות מארץ ישראל (CIIP), אשר מפרסם את כלל הכתובות בכלל השפות מארץ ישראל מן התקופות ההלניסטית, הרומית והביזנטית. בתחום הפפירולוגיה, פרופ' כותן היא מן החוקרות החשובות של התעודות היווניות ממדבר יהודה. כמו כן, עסקה בפרסום הפפירוסים היווניים והלטיניים ממצדה.
פרופ' רעננה מרידור הינה מאושיות לימוד וחקר השפה היוונית והתרבות הקאלסית בארץ-ישראל. פרופ' מרידור פרסמה רבות על אודות הספרות היוונית. ספרה, יוונית למתחילים', הוא אבן-יסוד לתלמידים מכל דיסציפלינה המעוניינים להתוודע לעושרה וליפיה של השפה היוונית.
תחומי מחקר: המורשת הקלאסית בתקופת הרנסנס, הנאופלטוניזם בתקופת הרנסנס, ספרות ה"אקסמפלום" בימי הבניים והשוואתו למדרש העברי., הוצאה לאור של כתבי יד לטיניים המכילים אקסמפלה.
פרופ' חנה רוזן נחשבת כסמכות בבלשנות לטינית, אשר פרסומיה החדשניים והמגוונים עיצבו את כיוונו של המחקר הפילולוגי והבלשני הלטיני בן-זמננו. מומחיותה בקלטולוגיה וטכניקות תרגום הופכת את עבודתה למהותית בקרב קהילת הבלשנות הרחבה.
מפרסומיה של פרופ' חנה רוזן:
Latine Loqui: Trends and Directions in the Crystilization of Classical Latin